#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 1 מנין שכל הוצאותיו של אדם קצובים לו מר&quot;ה לר&quot;ה?	כתיב תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ חג שהחודש מתכסה בו זה ר&quot;ה, וממשיך כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: וחוק הינו מזונות כדכתיב וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה מר זוטרא אמר הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.	ביצה טז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 2 כיצד היתה הנהגת שמאי והלל בהוצאות שבת?	שמאי כבר מיום ראשון כל בהמה נאה שמצא שמר לשבת, אבל הלל מידה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים &quot;ברוך ה' יום יום&quot;. כן נחלקו בברייתא בית שמאי אומרים מחד שבתיך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה' יום יום.	ביצה טז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 3 הנותן מתנה לחברו האם צריך להודיעו ומנין?</p><p dir='rtl'>וכיצד נתנה שבת לישראל?	מתנה שעתידה להתגלות אינו צריך להודיע כמו שמשה &quot;לא ידע כי קרן אור פניו&quot; אבל מתנה שאינה עתידה להגלות צריך להודיע כמו בשבת שה' אמר למשה שיאמר לישראל &quot;לדעת כי אני ה' מקדישכם&quot; ואף ששבת עתידה להודע מתן שכרה לא עתיד להתגלות. מכאן לנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו ע&quot;י ששיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא, והאידנא דחישינן לכשפים שיף ליה מאותו המין.</p><p dir='rtl'>כל המצות ניתנו בפרהסיא חוץ משבת דכתיב &quot;ביני ובין בני ישראל&quot;, המצוה עצמה ניתנה בפרהסיא דאם לא הגוים לא יענשו עליה, אלא שכרה, ואב&quot;א רק הנשמה יתירה שניתנת בה ניתנה בצנעא.	ביצה טז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 4 האם אפשר לערב עירוב תבשילין בפת ובדייסא ומדוע?	בפת אביי אמר שאין מערבים. </p><p dir='rtl'>ל&quot;ק דאביי הטעם משום שהיא שכיחא, אבל בדייסא מערבים שאינה שכיחא. ל&quot;ב דאביי משום שאינה מידי דמלפת וכן בדייסא אין מערבים שאין מלפתים בה כדאמר ר' זירא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא.	ביצה טז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 5 עדשים שבשולי קדרה, שמנונית שעל הסכין, דגים מלוחים קטנים, האם סומך עליהם בשביל עירוב תבשילין?</p><p dir='rtl'>[מה דין דגים מלוחין לענין בישולי נכרים?]	עדשים - אם יש בהם כזית סומךך עליהם.</p><p dir='rtl'>שמנונית - גוררו וסומך עליו והא שיש בו כזית.</p><p dir='rtl'>דגים מלוחים - אף שאין בו משום בישולי נכרים (שנאכל כמות שהוא חי) אם צלאו סומך עליו לעירוב תבשילין. [אם עבידינהו כסא דהרסא ונתן בו קמח אסור משום בישולי גוים שהקמח עיקר ולא ההרסנא.]	ביצה טז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: 1 כמה השיעור לעירוב תבשילין?	שיעורו כזית בין בתחילה ובין בסוף בין לאחד ובין למאה. [אבל למעלה אין לו שיעור ויכול לערב בכמה שרוצה.]	ביצה טז:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: 2 עירובי תבשילין צריכים דעת או לא?</p><p dir='rtl'>האם גדול העיר (וכד') יכול לערב לכל העיר?	עירובי תבשילים צריכים דעת מניח ולא צריכים דעת מי שהניחו לו, לכן יכול גדול העיר לערב לכל העיר, וכל מי שהוא בתוך תחום שבת ושכח לערב יכול לסמוך על זה, ודוקא פעם ראשונה אבל יותר מזה פושע הוא ואינו יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר.	ביצה טז:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: 3 האם מערבין מיו&quot;ט לשבת עירובי חצרות ועירובי תחומין, וכיצד הלכה?	עירובי תחומין - ודאי אין מערבין.</p><p dir='rtl'>עירובי חצרות - בבבל שנו ת&quot;ק אוסר ורבי מתיר שאתה אוסרו בדבר האסור לו ולא בדבר המותר לו. רבי אלעזר שלח שיש להפך הברייתא. רב פסק כת&quot;ק ושמואל כרבי ולא ברור לפי איזו גרסא, להלכה רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא הלכה כרבי ולאסור.	ביצה טז:		שני
